מטרתו של המחקר היא לבחון את השפעתו של קונטקסט חינוך דו-לשוני, בו תלמידים יהודים וערבים לומדים במסגרת חינוך משולבת המבוססת על ערכים ואידיאולוגיה שוויונית, על הדרך בה הם תופסים את הזהות החברתית שלהם (מבחינת מידת החיוביות שלה) ואת החברים מהקבוצה השנייה

תפיסת הזהות החברתית ותפיסה עצמית של תלמידים ערבים ויהודים- השוואה בין תלמידי מסגרות דו לשוניות לבין מסגרות חד-לשוניות בישראל

מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה

               

א. מבוא כללי:

מטרתו של המחקר היתה  לבחון את השפעתו של קונטקסט חינוך דו-לשוני, בו תלמידים יהודים וערבים לומדים במסגרת חינוך משולבת המבוססת על ערכים ואידיאולוגיה שוויונית, על הדרך בה הם תופסים את הזהות החברתית שלהם (מבחינת מידת החיוביות שלה) ואת החברים מהקבוצה השנייה. לשם כך בחנו מדדים אלה גם בקרב תלמידים יהודים וערבים הלומדים במסגרות חד-לשוניות, סגרגטיביות מבחינת נוכחות הלאום השני.  

השוואה זו אמורה לשפוך אור על השפעתו של מיקרוקוסמוס בו שוררים ערכים ועקרונות של שוויון, כבוד הדדי והיכרות ממושכת ומעמיקה, כפי שנשאף במסגרות החינוך הדו-לשוני,  על גיבושה של זהות חברתית וגיבושן של עמדות חיוביות כלפי קבוצת החוץ. אלו עשויות להביא גם לתפיסות עצמיות חיוביות יותר, בעיקר בקרב בני המיעוט.

Marques (1990) דן רבות בהשפעת ההשתייכות לקבוצת מיעוט על גיבוש הזהות החברתית- לאומית של פרטיה, וטען שלעיתים קרובות קבוצות נחותות סטטוס מפנימות את ההערכה הרחבה שלהן כ"נחותות" דבר שמביא להפחתת הערך העצמי. מספר מודלים בספרות שדנו בעניין זהותן של קבוצות חברתיות חלשות גרסו שבני קבוצות אלו מפנימים את היחס הבלתי אוהד כלפי קבוצתם ומקשרים בין זהותם וערכיות שלילית.

 נראה אם כך כי שיפור היחסים בין הקבוצות יביא לשיפור התפיסות הבין קבוצתיות שיביאו אף לתפיסה עצמית יותר חיובית.

 

השערות המחקר הן:

יהיו הבדלים בין התלמידים בבתי הספר הדו-לשוניים לתלמידים בבתי הספר החד-לשוניים במשתני המחקר:

1.  הערכת הזהות החברתית:

         תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות חברתית חיובית יותר לעומת התלמידים הערבים בבתי ספר חד-לשוניים.

       בקרב התלמידים היהודים זה לא ישנה.

 באופן כללי צפוי שהערכת הזהות החברתית של התלמידים היהודים תהיה יותר חיובית מהתלמידים הערבים.

2. הערכה עצמית:

     תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות עצמית חיובית יותר לעומת תלמידים ערבים בבתי ספר חד- לשוניים.

     בקרב היהודים זה לא ישנה.

    באופן כללי צפוי שההערכה העצמית של התלמידים היהודים תהיה יותר חיובית מהתלמידים הערבים.

3. תפיסת סטריאוטיפים:

    בתי הספר הדו-לשוניים ישפרו את התפיסות הסטריאוטיפיות ההדדיות:

    תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על סטריאוטיפים חיוביים יותר של הקבוצה השנייה כלפיהם לעומת הלומדים בבתי ספר חד- לשוניים.

 

ב. שיטה:     

נבדקים:

תלמידי כיתות ה'-ו' מבתי הספר דו-לשוניים וחד-לשוניים, מספרם מפורט בטבלה.

 

קבוצה תרבותית

ערבים

יהודים

ס"ה

 

מסגרת חינוכית

חד-לשונית

106

82

188

דו-לשונית

43

36

79

ס"ה

149

118

267

 

 

כלים:

נעשה שימוש בשאלונים למדידת תפיסת הסטריאוטיפים, הזהות החברתית וההערכה העצמית.

מאחר וישנה בעיה של רציה חברתית, בחרנו להשתמש הן בכלים אקספליציטיים שבודקים עמדות ברמה הגלויה והן בכלים אימפליציטיים שבודקים עמדות ברמה הסמויה אשר אינם חשופים לבעיות של רציה חברתית והצגה עצמית, שיכולים לבוא לידי ביטוי משמעותי במחקר הנוכחי.

 

ג. ממצאים:

א. הבדלים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים:

         בהתאם להשערת המחקר, נמצא שהתלמידים היהודים תופסים את הזהות החברתית ואת הערך העצמי שלהם באופן יותר חיובי מהתלמידים הערבים.

         נמצא שהתלמידים הערבים בכלל, תופסים את היהודים כפחות סטריאוטיפים לגביהם לעומת התלמידים היהודים.

ב. תפיסת הזהות החברתית:

         בקרב התלמידים הערבים, נמצא שתפיסת הזהות החברתית הסמויה היא יותר חיובית בקרב הלומדים במסגרות חד-לשוניות מאשר במסגרות דו- לשוניות, זאת בניגוד למצופה, אם כי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בכלים הגלויים.

         בקרב התלמידים היהודים, נמצא שאין הבדל בתפיסת הזהות החברתית הסמויה בקרב הלומדים במסגרות דו-לשוניות לעומת הלומדים במסגרות חד-לשוניות. גם בכלים הגלויים לא נמצאו הבדלים.

ג. תפיסת הערך העצמי:

         בקרב התלמידים הערבים נמצא שאין הבדל בתפיסת הערך העצמי בין אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות לעומת הלומדים במסגרות דו-לשוניות. ממצא זה גם הוא מנוגד להשערה.

         בקרב התלמידים היהודים, גם כן בניגוד למצופה, נמצא שתפיסת הערך העצמי היא יותר גבוהה בקרב תלמידי המסגרות הדו-לשוניות לעומת החד-לשוניות, אם כי בכלים הגלויים נמצאו ממצאים הפוכים.

ד. תפיסת סטריאוטיפים:

         בניגוד למצופה, לא נמצא שיפור בתפיסת הסטריאוטיפים בבתי הספר הדו-לשונים על פני בתי הספר החד-לשוניים.

 

 

 

 

ד. דיון:         

נראה כי המפגש האינטנסיבי במסגרות הדו-לשוניות מעצים ומבליט את ההבדלים האפריוריים הקיימים בין התלמידים היהודים והערבים מעצם השתייכותם לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס שונה.

בקונטקסט כזה המנגנון הדומיננטי המשפיע על גיבוש הזהות החברתית הוא השוואה חברתית.

השוואה חברתית הוא תהליך שבאמצעותו אנשים מגדירים את עצמם, את מחשבותיהם ורגשותיהם, על יד השוואה מול אחרים. ישנם שני סוגים של השוואה חברתית, השוואה כלפי מעלה שבה אנשים משווים את עצמם מול קבוצה או אדם הנתפסים כטובים מהם, דבר אשר מביא לתחושה של נחיתות. והשוואה כלפי מטה שבה אנשים משווים את עצמם מול קבוצה או אדם הנתפסים כפחות טובים מהם, דבר המביא לתחושת עליונות.

בהתאם, התלמידים הערבים בבתי הספר הד-לשוניים, תופסים את היהודים כגבוהים מהם בסטטוס החברתי ומבצעים השוואה כלפי מעלה, דבר אשר מחדד את הפערים בין שתי הקבוצות ומדגיש את הסטטוס הנמוך של הקבוצה הערבית ביחס לקבוצה היהודית ובכך נפגעת הזהות החברתית שלהם.

התלמידים הערבים במסגרות החד לשוניות אינם חשופים לקבוצה אחרת ולכן אין הם מבצעים השוואה חברתית בכך מצליחים לשמור על זהות חברתית יותר חיובית.

התלמידים היהודים לעומתם, מצליחים לשמור על תחושת זהות חברתית חיובית, משום שהם מבצעים תהליך של השוואה כלפי מטה אשר מדגיש את הסטטוס הגבוה של החברה היהודית ביחס לחברה הערבית.