מודל הוראה א' – מודל הוראה משותף (שתי מורות בכיתה)

במודל הוראה זה שתי מורות אחראיות על יחידת הלימוד ברמת התכנון וברמת הביצוע. כיום שיעורים משותפים מתקיימים במקצועות הבאים: נושא, חינוך ומתמטיקה בכיתות היסוד והיסטוריה בחטיבת הביניים. עבודה ב-דו מחייבת את המורות לתאום מלא כך שמול התלמידים, ההורים וההנהלה, הן יתפסו כאחת.

 תכנון:

-         תכנון השיעורים יתועדו על-ידי המורות בשתי השפות.

-         המורות ירחיבו את אופקיהן ביחס לתרבות השנייה במהלך תכנון השיעור תוך כדי דיון משותף

-         המורות והמורים יבנו את השיעורים כך ששתי התרבויות על מגוון זוויות הראיה שבהן יבואו לידי ביטוי. בנוסף, עולמם החוויתי והרגשי של כלל הילדים יודגש בשיעורים.

-         שתי המורות יכירו את המושגים המרכזיים של הנושא וישלטו בהם.

-         המורות יכינו טכסטים בעלי תוכן דומה בשתי השפות. הטכסטים יהיו חד לשוניים, אין לשלב את שתי השפות באותו טכסט.

-         המורות יכירו לעומק את כל הטכסטים, התכנים, עולם המושגים והאסוציאציות וכד', הנלמדים בכיתה, גם אם הם לא בשפתן וגם אם חובת העברה היא על השותפה.

-         שתי מורות בכיתה זהו משאב יקר שניתן להפיק ממנו תועלת רבה לטובת התלמידים. יחד עם זאת, תכנון לקוי עלול לפגוע במהלך תקין של השיעור. משום כך על המורות לתכנן את השיעור לפרטי פרטים (למשל, מי אומרת מה ומתי, מי עובדת עם אילו תלמידים)  על-מנת שזמן השיעור ינוצל באופן אופטימלי.

-         בשיעורים ישולבו מגוון דרכי הוראה: אישית, זוגית, קבוצתית כך שיינתן מענה למורכבות ולהטרוגניות של הכיתה.  המלצה למבנה של שיעור: פתיחה פרונטלית במליאת הכיתה, עבודה במסגרות קטנות יותר (אישי, זוגי, קבוצתי), סגירת השיעור במליאה באופן פרונטלי.

-         המורות תקפדנה להכין אמצעי ההמחשה וחומרי הוראה בשתי השפות באופן מאוזן.

-         הסביבה הלימודית תתוכנן כך שהמושגים המרכזיים בשתי השפות ישולבו בה באופן שוויוני ומשמעותי.

-         המורות ייעזרו בשיעורי שפה שנייה כהטרמה לנושאים  בשיעורים המשותפים, במידת הצורך.

 מהלך השיעור:

-       השיעור יתנהל בשתי השפות באופן שווה. הדבר יבוא לידי ביטוי בטכסטים, בדיונים, ובסביבה הלימודית (כתיבה על הלוח, לוחות ואמצעי המחשה).

-        כל מורה תדבר בשפת האם שלה. שתי המורות ישתמשו במושגים המרכזיים באופן שוטף בשתי השפות.

-     המורות נוטות להשתמש במידה רבה בתרגום מאחר והוא כלי זמין וקל, כאשר הן נתקלות בקשיי הבנה אצל התלמידים הנובעים מחוסר שליטה בשפה. שימוש רב באמצעי זה פוגע ברכישת השפה השנייה. לכן חשוב שהמורות ירבו להשתמש באמצעי המחשה לדוגמא: סרטים, ניסויים מדעיים במעבדה, כרטיסיות עבודה בערבית, תמונות על מנת לתת מענה לשונות השפתית והתרבותית של התלמידים.

-    המורות יתנו כבוד אחת לשנייה ובכך יהוו מודל לתלמידים. הן לא תתערבנה במהלך השיעור בחלק שנקבע לעמיתה גם אם יש לה הסתייגויות מהדרך שבה פועלת העמיתה.

-         המורות יתנו תחושה לילדים ששתיהן נותנות מענה לכל הילדים ללא הבחנה של לאום משום כך יקפידו המורות לפנות לתלמידים ללא קשר להשתייכותם הלאומית.

-         המורות יקפידו שהתלמידים פונים לשתיהן ללא קשר להשתייכותן הלאומית.

-         שתי המורות יעבדו בו-זמנית עם התלמידים בכיתה. על-מנת לנצל ביעילות את העובדה ששתי מורות נמצאות בכיתה וכדי שלא ייווצר מצב שאחת מלמדת/מדברת והשנייה מחכה בצד.

-         המורות יקפידו שהתלמידים ידברו בשפת האם שלהם, במידת הצורך הם יעודדו אותם לדבר בשפה השנייה.

-         המורות יזמנו אפשרויות של שיתוף פעולה בתהליכי הלמידה בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים (החלוקה לקבוצות ושיתופי הפעולה יכולים להיות על בסיס של תחומי עניין משותפים, למשל ולאו דווקא על החלוקה 'יהודים' 'ערבים'.)

לאחר השיעור:

-         רפלקציה על כל יחידת לימוד (האם הטכסטים ענו על מגוון הרמות של התלמידים בכיתה, האם המושגים המרכזיים הוטמעו בשתי השפות, האם כל התכנים הועברו לפי התכנון, האם שלבי השיעורים בוצעו כמתוכנן.

-         פרויקט משותף בקבוצות מעורבות

 

המלצות:

-         אחת המטרות של השיעורים הדו-לשוניים היא לחשוף את התלמידים למגוון זוויות ראייה והשקפות עולם. הדבר בא לידי ביטוי בטכסטים המגוונים ובדיונים המשותפים המתנהלים בכיתה.

-         התפיסה של השיעורים הדו-לשוניים אינה כמות חומר מצומצמת המועברת באופן שווה בשתי השפות, אלא כמות החומר הנדרשת בהישגים המצופים המועברת חלקה בשפה אחת וחלקה בשפה השנייה. על-מנת לא לפגוע בהספק התכנים של יחידת הלימוד יש להימנע מתרגום במהלך השיעור. המורות ישלימו אחת את השנייה.

-         במהלך השיעורים אם דברי המורות אינם ברורים מספיק, יש לנסח אותם באותה שפה אך להשתמש בשפה פשוטה יותר. כמו כן אפשר להשתמש באמצעים נוספים כגון, תמונות, שפת גוף, דוגמאות נוספות.

-         להיעזר במורות של שפה – יותר חיבור בין שיעורי שפה ושיעורי נושא. לבדוק את החיבור כאשר מתכננים את יחידת הלימוד, כלומר מראש.

-         חובת תיעוד של השיעורים לשימוש עתידי (טכסטים, תכנון היחידה, רפלקציה, חומרי עזר).

-         המורות יקפידו בזמן שהן נותנות הוראות לעבודה בקבוצות בכיתה, להשתמש במונחים שלא מדגישים את החלוקה על בסיס 'ערבים' 'יהודים'.

-         המורות יקפידו לא להשתמש בעצמן, ושהתלמידים לא ישתמשו, בהכללות על בסיס לאומי לדוגמה: "כל התלמידים היהודים צועקים במהלך השיעור." עדיף להשתמש בשמות ספציפיים ולהבהיר שהתופעה היא תלוית אישיות ולא קשורה לקבוצה החברתית-לאומית.

-         במהלך לימוד יחידה נושא יקבלו התלמידים טכסטים בשתי השפות אך בשפה הראשונה המינון יהיה גבוה ובשפה השנייה הטכסטים יהיו מותאמים ובמינון נמוך.

-         במהלך השנה יינתנו מגוון פרויקטים לתלמידים. חשוב שלא כולם יהיו פרויקטים של כתיבה על-מנת לענות על מגוון האינטליגנציות של התלמידים.  פרויקט אחד לפחות צריך להיות מוגש בשפה השנייה והיקפו יכול להיות מצומצם. כדי למצות את הפוטנציאל של כל אחד מן התלמידים יש לאתגר את התלמידים עם היכולות הגבוהות ולדרוש מהם להגיש עבודה בשפה שנייה בהיקף מורחב. דוגמאות לפרויקטים אפשריים: פרויקט לסיום יחידת נושא יכול להיות פרויקט כתיבה גדול שהתלמידים יכתבו בשפת האם שלהם ובמהלך לימוד היחידה יינתנו  משימות כתיבה מצומצמות בשפה השנייה. אפשרות אחרת יכולה להיות פרויקט סיום שהוא הצגת מודל פיזי כלשהו ולצידו הסבר קצר בשפה השנייה.

-         פתיחת שיעור במליאה פרונטאלי, אח"כ עבודה במסגרות קטנות יותר (אישי, זוגי, קבוצתי), סגירת שיעור במליאה פרונטאלי.

-         בשיעורים משותפים כאשר מורה אחת מדברת מורה שנייה מסכמת את הדברים הנאמרים על הלוח בשפתה. הכוונה בזמן פתיחת השיעור ובזמן הסגירה.

-         בשיעורי נושא חשוב שכל ילד יקבל את הטכסטים ודפי העבודה בשפתו ובנוסף יקבל במהלך לימוד היחידה גם טכסטים ודפי עבודה מותאמים בשפה שנייה.

-         איך מתמודדים בזמן דיונים עם כך שחלק מהתלמידים אינם מבינים את מה שחבריהם אומרים ואז הוא קופצים ומבקשים לדעת מה נאמר או שמתנתקים ומפריעים. יוצר תחושת ניכור בין התלמידים. תהליך של למידה אצל התלמידים להקשיב בשקט עד הסוף, לנסות להבין, לבקש הבהרה בסוף וכד'.